שאלה 20. מה הייתה השגחתו של אלוהים בנוגע למעמדו של האדם לאחר הבריאה ולפני הנפילה?

שאלה 20. מה הייתה השגחתו של אלוהים בנוגע למעמדו של האדם לאחר הבריאה ולפני הנפילה?

תשובה. השגחתו של אלוהים בנוגע למעמדו של האדם לאחר הבריאה ולפני הנפילה הייתה להציב את האדם בגן עדן ולאפשר לו לעבד אותו, לאכול את פירות האדמה בחופשיות, להעמיד יצורים אחרים תחת שלטונו ולהתחתן עם בן זוג שיעזור לו. הוא גם נתן לאדם את ההזדמנות לקיים קשר עם אלוהים עצמו, ייסד את השבת, וכרת ברית חיים עם האדם בתנאי של ציות אישי ונצחי מושלם, שהערבותו הייתה פרי עץ החיים, ולאסור אכילת עץ הדעת טוב ורע, על עונש מוות.

בבראשית (פרקים א'-ג') נאמר שאלוהים ברא את השמים ואת הארץ, ואז ברא את האדם, וברא את גן עדן והציב אותו שם. בראשית ב':7-8 "ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. ויטע יהוה אלהים גן בגן עדן במזרח וישם שם את האדם אשר יצר."

פרקים ב'-ג' של ספר בראשית מכילים את המילים על עץ החיים בגן עדן, הציווי שלא לאכול פרי העץ שבאמצע הגן, ארבעת הנהרות והציווי לשמור אותם ולעבד אותם, שם החיות והעופות ולמשול בהם, ואת סיפורו של בפיל.

ישנן שתי צורות של אדם לפני הנפילה לאחר שאלוהים ברא אותו. הראשונה היא צורת האדם שנבראה בעולם. בבראשית ב':7, "האדם היה לנפש חיה", נפש חי פירושה נפש חיה. אלו חיים מוגבלים. חיים מוגבלים הופכים לישות שחייבת למות.

השנייה היא דמותו של האדם בגן עדן. בדימוי של אכילת פרי עץ החיים, עץ החיים פירושו עץ חיי הנצח, ועץ חיי הנצח אינו בעולם, אלא ניתן לראותו כסיפור על מלכות אלוהים שאינה גוועת מבחינה רוחנית. לכן, העולם הופך למקום של מוות רוחני. גן עדן פירושו מלכות אלוהים בלב האדם.

אלוהים ברא בני אדם על פני האדמה עם תוחלת חיים מוגבלת, אך רוב האנשים חושבים שאלוהים ברא גן עדן שבו אנשים יכולים לחיות לנצח, שבו הם יכולים לאכול את פרי עץ החיים ולחיות בברכות לנצח. עם זאת, זה אינו סיפור פיזי, אלא סיפור רוחני.

אלוהים ברא את העולם החומרי וברא את האדם, אך הוא מת מבחינה רוחנית. הסיבה שהוא מת מבחינה רוחנית היא מכיוון שרוחו לכודה באדמה עקב חטא המלאך, ולכן הוא אינו מכיר את אלוהים. זו הסיבה שאלוהים הציב את מקדש אלוהים (גן עדן) בלב האדם. ואלוהים נמצא במקדש הזה, ואנו נאמר לאכול את דבר אלוהים (פרי עץ החיים) ולחיות.

דרך מלכות האלוהים בנשמה, זוהי מילה שאומרת לנו להבין את סיפורם של המלאכים החוטאים במלכות האלוהים לפני שבאו לעולם. מהאדם הראשון נבראו איש ואישה, וחוה חטאה כי רצתה להיות כמו אלוהים, וגם בעלה חטא, ולכן הם נזרקו שוב לעולם. משמעות הדבר היא שהמלאכים החוטאים נכלאו בגיהנום כי חטאו נגד אלוהים. הגיהנום הוא העולם. פטרוס ב' ב':4 "כי אם לא חס אלוהים על המלאכים בחטאם, אלא השליך אותם לגיהנום וכלא אותם בשלשלאות חושך לשמור עד הדין."

בגן עדן, אלוהים והשטן, הנחש, מופיעים, והאדם הראשון מופרד מהאישה הראשונה וגם בריאת האיש והאישה מוצגת. יש גם עץ החיים והעץ בגן, וחוה אוכלת את פרי דברי הנחש שהיא יכולה להפוך כמו אלוהים, ונותנת אותו לבעלה, ולכן היא נענשת על ידי אלוהים ומושכת שוב לעולם.

אם ניישם זאת ישירות לסיפור מלכות האלוהים, פירוש הדבר שהמלאכים הרעים התנגדו לאלוהים (ישו) וניסו להימלט משלטונו. הסיבה לכך היא שהם חשבו שאם ישלבו את כוחותיהם, יוכלו להפוך לאלוהים. העובדה שהם אכלו את הפרי פירושה שחמדנותם פעלה והתנגדה לאלוהים, ולכן אלוהים כלא אותם בדברים חומריים. פירוש הדבר שאלוהים שלח אותם בחזרה לעולם מגן עדן. פירוש הדבר גם שאלוהים שלח את רוחות המלאכים שחטאו ממלכות האלוהים לעולם.

הדרך שבה אנשים חיים בעולם היא שיש מקדש בנשמה, אבל אלוהים לא שם. אלוהים עזב. משל זה הופך לסיפור הכרם והחקלאי. במקדש בנשמה, אדם יושב כאדון.