שאלה 12. מהי גזירת אלוהים?

שאלה 12. מהי גזירת אלוהים?

תשובה. גזירת אלוהים היא מעשה חכם, חופשי וקדוש מרצונו, לפיו הוא קבע, לתפארתו, ובמיוחד בנוגע למלאכים ולבני אדם, מאז ומעולם, ללא שינוי, את כל מה שיקרה.

גזירת אלוהים משמעה כל מה שהוא מתכנן ומבצע בנוגע למלאכים הנופלים. יהודה א':6 אומר, "ואת המלאכים אשר לא שמרו על מעמדם ונטשו את משכנם, הוא שמר בשלשלאות עולם תחת החושך למשפט היום הגדול." פטרוס ב' ב':4 אומר, "כי אם לא חס אלוהים על המלאכים בחטאם, אלא השליכם לגיהנם והפקידם בשלשלאות חושך לשמור עד המשפט."

אין קטע מקראי ספציפי הקובע שרוחו של מלאך שנפל הוגבלה לעפר והפכה לאדם, אך ניתן להבין זאת דרך בראשית ב':7, "ויצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה."

מושג האבק הוא ההפך מהרוח שניתנה על ידי אלוהים. קהלת י"ב:ז' "זכר כי העפר ישוב אל הארץ כאשר הייתה, והרוח ישוב אל אלוהים אשר נתנה". כאן, אבק מתייחס לגוף. כאשר הרוח נמצאת בגוף, הוא הופך ליצור חי, אך כאשר הרוח עוזבת, הגוף הופך לחסר חיים. לוקס ח':נד-נה "ויחזיק ישוע בידה ויקרא, 'ילדה קומי'. שב רוחה, ותקום מיד. ויצוה ישוע לתת לה לאכול".

בראשית ו':א'-יג' מדבר על איחוד הרוח והבשר כדי להפוך לאדם: "וַיַּחֵל הָאָדָם רַבָּה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיְלַדוּ לָהֶם בָּנוֹת וַיַּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכָּל אֲשֶׁר בָּחַרְוַת. ​​וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא תִשְׁתַּחֵר רוּחִי בָּאָדָם לָעוֹלָם כִּי בָּשָׂר הוּא, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׁרִים שָׁנָה".

בני אלוהים מייצגים רוחות מלאכים, ובנות האדם מייצגות בשר. רוח ובשר שולבו כדי להפוך לאדם, אך מכיוון שרוח יהוה לא הייתה איתם, הם הפכו לחיים שחייבים למות.

באשר לתוכניתו של אלוהים, אלוהים ברא את העולם החומרי כדי להגביל את רוחות המלאכים שנפלו, וכלא את רוחם באבק כדי להפוך אותם לאנושיים, אך הוא ייעד מראש את המשיח והחזיר אותם למלכות אלוהים דרך המשיח.

מתי י"ג: 34-35 "את כל הדברים האלה דיבר ישוע אל ההמונים במשלים; בלי משל לא דיבר אליהם, כדי שיתקיים את מה שנאמר דרך הנביא: 'אפתח את פי במשלים; אדבר דברים בסוד מאז בריאת העולם'."

הסוד הנסתר הוא המוות והתחייה של הצלב, וכעת הסוד נחשף דרך הנביאים בברית הישנה, ​​דרך תלמידיו של ישוע בברית החדשה, ודרך עדויות הקדושים כיום. הסוד הוא שהמלאכים שביצעו פשע במלכות אלוהים כלואים בחושך (העולם), אך המשיח, שהוא האור, בא לעולם ולוקח אותם למלכות אלוהים. פירוש הדבר שאלו הנמצאים בחושך חייבים למות (להיות כלואים בעולם החושך) ולמות (למות עם ישוע) כדי לחזור למלכות האלוהים.

אפסים ה':31-32 אומר, "לכן יעזוב איש את אביו ואת אמו ויתאחד עם אשתו, והיו שניהם לבשר אחד. זהו סוד עמוק, אך אני מדבר על המשיח ועל הכנסייה." הקשר בין המשיח לכנסייה הוא סוד.

אלוהים ברא את הגבר והאישה לא רק כדי להמשיך להפיץ ולהפיץ את גוף החטא לדורות הבאים, אלא גם כדי להראות לאנשים דרך הגבר והאישה שהמשיח ורוח המלאך שנפל היו במקור אחד וחייבים להפוך שוב לאחד.

מות הצלב הוא מות גוף החטא. חטא הוא החמדנות להפוך לאלוהים. חמדנות זו כלולה בגוף החטא. כל האנשים שבאו מהאדם הראשון יורשים את גוף החטא. ישוע ירש גם את גוף החטא ממרים. עם זאת, במלכות האלוהים, חטא החמדנות של המלאך שביצע פשע נכנס לגוף החטא והופך לחוטא, אך ישוע היה גוף האלוהים במלכות האלוהים, ולכן לא יכול היה לחטוא. יש לו מראה של חוטא בבשר ודם, אך הוא אינו חוטא מבחינה רוחנית.

אף על פי כן, ישוע מת על הצלב כדי לפתור את גוף החטא. רומים ו':6 "כי יודעים אנו כי נצלבנו הישן עמו למען יימחק גוף החטא, ולמען לא נהיה עוד עבדים לחטא." לכן, אלו המאוחדים עם מותו של ישוע, גם גופם החוטא מת. הדם ששפך ישוע על הצלב מכפר על חטא. לכן, למרות שהיה נטול חטא, אלו המאוחדים עם מותו, גופם החוטא מת והם נטולים חטא.