האריה והדבש

 

האריה והדבש

 

שופטים 15:16 "וימצא עצם לסת חדשה של חמור, ושלח את ידו ולקחה ויהרג בה אלף איש. וַיֹּאמֶר שמשון, בעצם לסת חמור, ערמות על עקבים, בלסת חמור הרגתי אלף איש."

שמשון הציב חידה בפני הפלשתים שנכחו בחתונתו, והפלשתים, שלא מצאו את התשובה, הצליחו בסופו של דבר למצוא את התשובה באיומים על אשתו של שמשון. לפיכך, נתן שמשון לפלשתים 30 בגדי פשתן ו-30 בגדי חוץ שנגנבו מתושבי אשקלון, כפי שהבטיח. שמשון כעס כל כך על המצב הזה שחזר לבית אביו, ואשתו הפכה לאשת חברו של שמשון שהגיע כשושבינה בחתונתו של שמשון. הטקסט מתרחש זמן מה לאחר אותו תקרית.

שמשון הולך לאשתו עם עז תינוק בעונת קציר החיטה ומבקש מחותנו להכניס אותו לחדר השינה של אשתו. אולם בקשתו נדחית על ידי חותנו, שכבר מסר את בתו לחברו של שמשון. הנקודה החשובה היא שלמרות ששמשון היה זה שנטש אותה, הוא הלך לחדר השינה שלה. עונת קציר החיטה קשורה לחג השבועות. אש רוח הקודש מגיעה. כאשר רוח הקודש מגיעה בחג השבועות, רוח הקודש מדברת על חטא, צדקה ושיפוט. עבור חלק זה מגלה את החטא, עבור אחרים זה הופך לצדקה, ועבור אחרים זה בא כמשפט. סיפור שלוש מאות השועלים יהיה משפט לפלשתים.

שמשון, שנאסרה על ידי חותנו הכניסה לחדר השינה של אשתו, לא יכול היה להשלים עם המצב. למרות שהמצב הופעל על ידי עצמו, שהגה את החידה לתצוגה עצמית, הוא ייחס את הסיבה לפלשתי, לא לעצמו ולחותנו. ושמשון ישפוך כעסו עליהם. שמשון השתמש בשועלים כדי לשרוף לא רק את תבואת הפלשתים, אלא גם את הכרמים ומטעי הזיתים שלהם.

ב-300 שועלים מופיע 300 ב-300 הלוחמים של גדעון. בשלב זה, מופיע גם לפיד (Rapid). המלחמה במדיין מסמלת את משפטו של אלוהים על האלילים. האליל אינו משהו רחוק; האני הפיזי הוא האליל. המספר שלוש מייצג גם מוות וגם תחיית המתים על הצלב. הישועה היא כאשר העצמי הפיזי מת, קם לתחייה כגוף רוחני, והאני הרוחני נוצר. ברגע שהם ידעו את התשובה לחידה, הם יצטרכו בסופו של דבר לנטוש את האלילים דמויי האריה שלהם ולחזור אל דבר אלוהים, שהוא מתוק כמו דבש. על פני השטח, הפלשתים ידעו את התשובה לחידה, אך לא ידעו את רצון ה' מבפנים. פלשתים הם אנשים הנשלטים על ידי השטן. ישועת ישראל מהפלשתים היא לשפוט אותם באש באמצעות שמשון כמכשיר.

אישה שהייתה פעם אשתו ואביה, שהיה חותנו, נשרפים למוות על ידי הפלשתים. שמשון, שאיבד את אשתו לשעבר ואת חמו לשעבר לפלשתים, שולף את חרבו לנקמה בלי לעצור. הוא התחיל להרוג את הפלשתים באקראי. ואז, כנקמה, רמסו הפלשתים את אזור לח"י ביהודה. אשת שמשון וחותנו היו כולם פלשתים. כך ישפטו אותם.

אנשי יהודה, שיצאו לברר את הסיבה, גילו שהמצב נגרם על ידי שמשון, והם החליטו למסור את שמשון לפלשתים קשור בחבל. שמשון הגיע ללח"י. יצאו הפלשתים להתעמת איתו. באותה שעה באה רוח ה' על שמשון, ובאותה שעה שבר את החבל שכובל אותו, והיכה אלף פלשתים בעצם לסת חמור, והרג אותם.

על פני השטח, הסיפור מתאר את ישראל החיים בהתאם לפלשתים למרות שהם נשלטים על ידם. אולם הופיע שופט בשם שמשון ותקף את הפלשתים. בני ישראל לא הבינו את מעשיו של שמשון. אז מסר שבט יהודה את שמשון שופטם לפלשתים. נראה שהיהודים קשרו את ישו ומסרו אותו לרומא. בסיפור זה, אלוהים מסביר את מצב הניאוף הרוחני באמצעות שופט בשם שמשון.

הדרך שבה ישראל חיים עם הפלשתים היא כמו עבודת אלוהים ואלילים ביחד. אז הסיפור הוא שרוח יהוה באה אל שמשון ושופטת את הפלשתים. דרך המשפט הזה, אנו מגלים את ישועתו של אלוהים. סוד החידה הופך לסיפור על ישועה. במילים אחרות, זהו סיפור על ישו (גבר) והכנסייה (אישה). התנ"ך אומר לנו שאישה חייבת לפגוש גבר, אבל אם היא הולכת על גבר אחר, זה ניאוף רוחני. אם אדם לא מבין את החידה, הוא או היא ישפטו. המבינים את דברי ה' דרך שלוש מאות השועלים הבוערים יזכו לישועה. כשבא כוחו של אלוהים, עצמות החמור נעשות חזקות יותר מאריה (פלשתי). לכן דבש מתוק מגיע מאריה מת.

הדבש מסמל את ישו, ישוע המשיח רוכב על חמור. המילה העברית רמת לח"י פירושה הר הסנטר.

שמשון כינה את המקום שבו השליך את עצם הלסת של החמור 'רמת לח"י' כדי להנציח את חסד ה' בשימוש בעצם הלסת של חמור כדי להביס את הפלשתים. רמת פירושה גולגותא (גבעת הגולגולת) בברית החדשה. ליהי היא ערימה של גופות. כאשר אריה מת והופך לערימה של גופות, יוצא דבש מתוק (תחיית המתים). מי שלא יודע זאת הם פלשתים ורחוקים מהישועה.