באותו יום נכנס נח, משפחתו לתיבה

 

באותו יום נכנס נח, משפחתו לתיבה

 

בראשית ז' 13-16בְּעֶ֨צֶם הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־הַתֵּבָֽה׃

הֵ֜מָּה וְכָל־הַֽחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־הָעֹ֣וף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפֹּ֥ור כָּל־כָּנָֽף׃

וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֨יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בֹּ֖ו ר֥וּחַ חַיִּֽים׃

וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹתֹ֖ו אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֹֽו׃

"באותו היום נכנסו לתיבה נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלוש נשות בניו עמם; הם וכל בהמה למינה וכל הבהמה למינה וכל רמש הרמש על הארץ למינה וכל עוף למינה כל עוף מכל מיני. ויבאו אל נח אל התיבה, שניים ושניים מכל בשר אשר בו נשמת חיים.

באותו יום (בְּעֶ֨צֶם ביךם, הסוג הבסיסי הוא אכם. ),

אכם פירושו עצם. זוהי העצם שעליה אומר התנ"ך: "עצם עצמותי". אז האמירה "באותו יום" היא תרגום שגוי. צריך לומר "ביום העצמות". המשמעות היא "אותו הדבר". זה אומר שהם זהים כי הם מופרדים מאותו מקום. אז זה אומר שהעצמות זהות. בשמות יב, יז, "ושמרתם את חג המצות; כי ביום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים על כן תשמרו את היום הזה בדורותיכם במשפט לעולם.

המילה "אקם" פירושה "אותו". מה זה אותו הדבר? "היום הזה" פירושו הצבא השמימי שעזב את מלכות ה' והגיע לעולם הזה. זה היום שבו אלוהים הוביל את צבא השמים. כאן, התנ"ך מתאר את בני ישראל כצבא, אבל זה אומר "הבן האובד שעזב את מלכות האלוהים". אולם, הכוונה היא ליום שבו הוצאו האובדים מחטאי העולם הזה.

היום שבו הם נכנסים לתיבה הוא היום שבו הם מתים בבשר ונולדים מחדש ברוח. הם נכנסו לתיבה, ואחרי שבעה ימים (השבת), ירד גשם. היום השביעי הוא היום שבו נוצרים הצבא השמימי והצבא הארצי בבראשית ב, א. זה אומר יום הבריחה מהעולם הזה מלא בחטא.

עצם עצמות, יום הפיכתו לאחד, דומה למשתה חתונה. ביום סעודת החתונה הם נכנסים לתיבה. "כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְגַּר יְהוָה."

במתי כ"ה:6-10, "ובחצות הלילה נשמעה זעקה: הנה החתן בא; צאו לפגוש אותו. אז קמו כל הבתולים האלה וגזזו את מנורותיהן. וַיֹּאמֶר הַסְוִילִים אֶל הַחֲכָמִים, תְּנוּ לָנוּ מִשֶּׁמֶנְכֶם; כי נכבו מנורותינו. וְהֵשִׁיבוּ הַחֲכָמִים לֵאמֹר, לֹא כֵּן; פן לא יספיק לנו ולכם: אלא לכו אל המוכרים וקנו לכם. ובזמן שהלכו לקנות, בא החתן; והמוכנים נכנסו עמו לנישואין והדלת נסגרה."

לגבי סעודת החתונה, יש מי שנכנס בדלת ומי שלא יכול להיכנס. שיפוט והצלה מתרחשים בו זמנית. אותו ביטוי נמצא בפרק 19 של ההתגלות. תקן הישועה הוא שמן (רוח הקודש). ההבדל הוא אם יש שמן או אין. גם היום אנחנו חיים במבול של מילים. עם זאת, מילים ללא רוח הקודש אינן אלא שיפוט. נח, אשתו, ילדיו וכל החיות נכנסו לתיבה, כלומר כל היצורים החיים עם הרוחות (נפישאי) נכנסו לתיבה. צורת חיים זו מתייחסת לאותה צורת חיים כמו צורת החיים שנוצרה בבראשית פרק 1. במילים אחרות, זוהי יצירה חדשה. היצורים החיים שנכנסו לתיבה הם אותם יצורים שנוצרו בבראשית פרק א, אבל ברגע שהם נכנסים לתיבה, היצורים החיים הופכים ליצורים חדשים. כאשר מאמין מתאחד עם המשיח, הזקן מת ונברא מחדש במשיח. נראה שצורת הגוף לא השתנתה, אבל דרך האיחוד עם ישו, הזקן מת והופך להיות חי שנולד מחדש. אז אלוהים שוב מברך אותם להיות פורים ולהתרבות. "הנכנסים, נכנסו זכר ונקבה מכל בשר."

בבראשית פרק א' הם באים לידי ביטוי כזכר ונקבה, אך בבראשית פרק ב' הם מתבטאים כזכר ונקבה. המשמעות של גבר ואישה משמשת לביטוי היחסים בין ישו לכנסייה. באפסים ה' 31-32, "בשביל זה יעזוב איש את אביו ואת אמו ויצרף עם אשתו, ושניהם יהיו לבשר אחד". זוהי תעלומה גדולה: אבל אני מדבר על המשיח ועל הכנסייה.』 כל הרוחות שעזבו את אלוהים הפכו לאחד במשיח. בבראשית פרק ז', כל נפישחי (היצורים החיים) הופכים לאחד עם אלוהים במשיח כרוחות. תיבת נח מבשרת כי המשיח ילך בעתיד להציל את רוחות כל היצורים החיים.

נח ומשפחתו בת שבעה מסמלים את המשיח ואת אלו שנכנסו למשיח. שבע מייצג השלמה במשיח. ואלוהים מסביר שוב דרך חיות. אלוהים ביטא אנשים כחיות. החיה הטהורה המשמשת כקורבן היא המשיח, והחיה הטמאה היא חוטא שעזב את אלוהים. לכן, כאשר חוטאים חוזרים בתשובה ומתאחדים עם המשיח, חיות טמאות הופכות לאחד עם חיות נקיות באמצעות המוות. זה אומר שכולם אחד במשיח.

"כפי שציווה אותו אלוהים: ויסגר אותו ה'."

הדלת היא המשיח. יהוה אלוהים הוא הפותח וסוגר את הדלת. אלוהים נתן למשיח את הסמכות לפתוח ולסגור דלתות. ביוחנן י':3, "לו פותח השוער; והכבשים ישמעו את קולו, ויקרא את צאן שלו בשמו, והוציא אותם החוצה.』.

במתי 8:12, "אבל בני הממלכה יושלכו אל החושך החיצוני: בכי וחריקת שיניים יהיו." אלוהים עצמו מגיע לעולם הזה בדמות בשר ולוקח איתם את רוחם וחוזר למלכות ה'. מי שפותח את הדלת הוא האדם הראשון, אדם, שבא לעולם הזה, ומי שסוגר את הדלת הוא האדם האחרון, שחוזר למלכות ה'. כאשר אלוהים סוגר את התיבה, זה כאשר יצורים חיים הופכים לאחד במשיח.