אלו שקיבלו רק טבילה רשמית ולא קיבלו את טבילת רוח הקודש

 

אלו שקיבלו רק טבילה רשמית ולא קיבלו את טבילת רוח הקודש

 

הטבילה המתבצעת בכנסייה היא ביטוי חיצוני של הפיכתו לעם של אלוהים. זה נקרא טבילת מים. אולם, כביטוי פנימי, ישנה טבילת רוח הקודש. עלינו לדעת את ההבדל בין טבילת מים לטבילת רוח הקודש. טבילת מים פירושה, פשוטו כמשמעו, כניסה ויציאה מהמים. ראשית, לטבילת המים הזו יש משמעות של שטיפת חטאים. במעשי השליחים כ"ב:16, "ועתה למה אתה מתמהמה? קום וטבל ורחץ את חטאיך בקריאה בשם ה'.

שנית, לטבילת המים יש משמעות של מוות לחטאים. ברומים ו':2-4, "חס וחלילה. איך אנחנו, שמתים לחטא, נחיה עוד בה? אינכם יודעים, שרבים מאיתנו שהוטבלנו לישוע המשיח, הוטבלנו אל מותו? לכן אנו קבורים עמו בטבילה למוות: שכשם שהמשיח קם מן המתים בכבוד האב, כך גם אנו צריכים ללכת בחידוש החיים. בפסוק "לדעת זאת, כי זקןנו נצלב עמו למען יהרס גוף החטא, למען לא נעבוד מעתה והלאה את החטא. כי המת משוחרר מהחטא.

כאשר אנו נטבלים, אנו יכולים לדעת האם הוטבלנו רק במים או הוטבלנו ברוח הקודש, בהתאם למצב הלב שלנו. במתי 28:19, "לכו ולמדו את כל העמים, וטבלו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש."

הטבילה בכנסייה היום היא להטביל לפי צו ישוע. טבילה פירושה למות לחטא ולהיוולד מחדש על ידי רוח הקודש. הטבילה היא ביטוי ללידה מחדש. רק בגלל שהיה לך טקס הטבלה, זה לא אומר בהכרח שאתה באמת נולד מחדש. ייתכן שיש כאלה שהוטבלו רשמית אך לא נולדו מחדש מהרוח. חלקם עשויים לקבל אותו מבלי לדעת את המשמעות האמיתית של הטבילה.

אם כן, מה המשמעות של טבילת רוח הקודש? מעשי השליחים א' 4-5 "והתאספו איתם וציוה אותם שלא יסתובבו מירושלים אלא ימתינו להבטחת האב אשר, אמר הוא, שמעתם עלי. כי יוחנן באמת הטביל במים; אבל אתם תיטבלו ברוח הקודש לא הרבה ימים מכאן.

לאחר שישוע קם לתחייה, הוא שהה עם תלמידיו במשך 40 יום. וכאשר ישוע עלה לשמים, הוא נתן בקשה זו, וכתוצאה מכך, אנו יכולים לראות שרוח הקודש באה על חדרו העליון של מרקוס ביום חג השבועות. במעשי השליחים ב':1-4, "וכאשר הגיע יום חג השבועות במלואו, היו כולם באחדות במקום אחד. ופתאום נשמע קול מן השמים כרוח חזקה דוהרת, ומילא את כל הבית שבו ישבו. וַיַּרְאוּ לָהֶם לָשׁוֹת מְשַׁבְּלוֹת כַּאש, וַתִּשְׁבָּה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם.

פטרוס התמלא ברוח הקודש והחל להטיף לעם הנאסף. באותה תקופה נאספו בירושלים תפוצות ממדינות שכנות. לפתע דיברו התלמידים בלשונות ולשונם התעוותה, חלקם אמרו שהם שיכורים, בעוד שאחרים נקבו בדרשתו של פטרוס על ישוע שקם לתחייה.

במעשי השליחים ב':38, "אז אמר להם פטרוס: חזרו בתשובה והיטבלו כל אחד מכם בשם ישוע המשיח לסליחת חטאים, ותקבלו את מתנת רוח הקודש."

כאן אנו רואים שיש תהליך של גאולה בן ארבעה שלבים. לחזור בתשובה, להיטבל בשם המשיח, לקבל סליחה על חטאים ולקבל את מתנת רוח הקודש. במילים אחרות, כל בני האדם מבינים שהם מיועדים למות לאלוהים, לפנות לאלוהים, להאמין שהם מתו יחד עם ישוע המשיח שמת על הצלב, והמתים משתחררים מחטאיהם ומקבלים את מתנת רוח קודש. בתהליך זה, עלינו לזכור את דברי הרומים ו':7 לפיהם המתים משוחררים מחטא.

אירוע נוסף של ביאת רוח הקודש הוא סיפור מעשי השליחים ח'. זה קרה בעיר שומרון, שם הלך לשם הדיאקון פיליפוס והטיף הרבה ועשה ניסים. היה אדם בשם שמעון הקוסם, שגם האמין בישוע והוטבל כשראה את נס ריפוי החולים. עם זאת, הם לא ידעו על טבילת רוח הקודש. השליחים, כולל פטרוס, שהיו בירושלים הלכו אליהם והטבלו אותם ברוח הקודש.

במעשי השליחים 8:16-20, "(כי הוא לא נפל על אף אחד מהם: רק הם הוטבלו בשם האדון ישוע.) ואז הם הניחו עליהם את ידיהם והם קיבלו את רוח הקודש. וכאשר ראה שמעון שבאמצעות נטילת ידי השליחים ניתנה רוח הקודש, הציע להם כסף, לאמר, תנו לי גם את הכוח הזה, כדי שכל מי שאני אשים ידיים, יקבל את רוח הקודש. וַיֹּאמֶר אֵלָיו פֶּטֶר כספך אבד עִמָּך כִּי חָבַרְתָּ שֶׁיִּקְנֶה אֶת מַתַּת ה' בכסף."

כאן, שמעון הקוסם הוטבל אך ניסה לקנות את רוח הקודש בכסף. פטרוס אמר לשמעון שלבו רע ואמר לו לחזור בתשובה. טבילת מים היא ככל הנראה השתתפות בטקס. אבל מבחינה פנימית, זה להאמין שהזקן מת במים ונולד מחדש לחיים חדשים בכוחה של רוח הקודש. אלוהים נותן את רוח הקודש כמתנה למי שנולד מחדש לחיים חדשים. טבילת רוח הקודש היא מתנה מאלוהים למי שבאמת נולד מחדש. זה אומר לשמור על האמונה ולבשר לשכניך עד סוף חייך הפיזיים בעולם הזה.

התקרית הבאה של ביאת רוח הקודש היא סיפורם של פטרוס במעשי השליחים 10-11 וקורנליוס, centurion בצבא הנקרא צבא איטליה. במעשי השליחים 10:3–5 אנו קוראים, "הוא ראה בחזיון ברור בשעה התשיעית של היום מלאך אלוהים בא אליו ואומר לו: קורנליוס. וַיִּהְיֶה עָלָיו, וַיִּפָּרֵא, וַיֹּאמֶר: מַה-זֶּה ה'? וַיֹּאמֶר אֵלָיו תְּפִלָּתֶךָ וְאֶת-הַנְּדֻבָּה עָלָה לִזְכֹרָה לִפְנֵי אֱלֹהִים. ועתה שלח אנשים ליופה וקרא לשמעון אחד ששם משפחתו פטרוס:

פטרוס שהה במקום שנקרא יופה, שהסיפור המפורסם שלו היה חזיון שבו קערה כמו בד ירדה מהשמים, ובה היו כל מיני חיות ארבע רגליים על הארץ, שרצים ודברים עפים. באוויר. אולם, נשמע קול שאומר: "פיטר, קום, הרוג ואכל." כשפטרוס המשיך להכחיש שהוא טמא, הוא אמר לו שוב ושוב לאכול שלוש פעמים, ולפטרוס היה חזיון של קערה הדומה לבד שעולה שוב לשמים. אולם, באותו זמן, אדם שנשלח על ידי קורנליוס דופק על דלתו של שמעון (פיטר), ורוח הקודש אומרת לו ללכת בעקבות פטרוס ללא ספק.

אז, פטרוס הלך אחריהם והטביל את קורנליוס ומשפחתו, אבל כשהעמיתים לעבודה שמעו ש"פיטר היה עם הערלים", הם הוקיעו את פטרוס. את הסצנה שבה פטר מסביר את האירוע ניתן לראות בפרק 11. במעשי השליחים י"א:15-16, "וכאשר התחלתי לדבר, נפלה עליהם רוח הקודש, כמו עלינו בהתחלה. וְזָכַרְתִּי אֶת-דְבַר-יְהוָה, אֲשֶׁר אָמַר: יוֹחָנָן הִטְבַּל בַּמַּיִם; אבל תיטבלו ברוח הקודש."

כאשר אנו חושבים על העובדות התנ"כיות הללו, ניתן לומר שטבילת רוח הקודש היא מתנה מאלוהים שניתנה לאלה שהוטבלו במים. אם היום אנשים חושבים על טבילה רק כעל שטיפת חטאים, הם מבינים לא נכון את משמעות הטבילה. הטבילה היא מותו של הזקן, שהיא תכונה של חטא באדם, ומחילה על חטאים באמצעותה. אין סליחה על חטאים ללא מוות.

בברית הישנה, ​​חוטאים הרגו בעלי חיים ופיזקו את דמם על המזבח כדי לקבל סליחה מאלוהים. החוטא לא מת, אלא החיה מתה. בזמן הזה, אלא אם כן הם מבינים שהחיות המתות הן בעצמן ואינן חוזרות בתשובה, אין מחילה על חטאים. זה יהיה רק ​​טקס רשמי. גם היום, אם גוף החטא (הזקן) לא מת עם ישוע ומתפלל לסליחה בכל יום, זה לא שונה מהאדם שהרג חיה רשמית והזיז דם על המזבח בימי הברית הישנה.

אלה שהאני הישן שלהם לא מת עם ישוע המשיח עדיין חטאים ואין להם את הטבילה של רוח הקודש מאלוהים. לא משנה כמה אני צועק, אדוני, אדוני, רוח הקודש לא באה עלי. אבל מי שמבין שאני בן תמותה לאלוהים ומאמין בהתאחדות עם המתים על הצלב עם ישוע המשיח, אלוהים יחזק אותם לחיים חדשים ויעניק להם את מתנת רוח הקודש. ישוע אמר להציל. ואז הוא הבטיח לתת את רוח הקודש במתנה. אף אחד לא מחפש את רוח הקודש, אבל כשהם חוזרים בתשובה, מבינים שהם בני תמותה לאלוהים, ומאמינים שהם מאוחדים עם ישוע על הצלב, כוחה של רוח הקודש יבוא עליהם. אם אנחנו לא מאוחדים, אין זו טבילה של רוח הקודש, אלא רק טבילה פורמלית.

במשל עשר הבתולות, זה גם אומר באופן מטפורי אם קיבלו או לא קיבלו את רוח הקודש. מתי 25:1-2 "אז תימשל מלכות השמים לעשר בתולות שלקחו את מנורותיהן ויצאו לקראת החתן. וחמש מהן היו חכמים וחמש שוטים."

לכל עשר הבתולות היו מנורות. אבל לחמש הבתולות החכמות יש עוד חביות שמן. חמש הבתולות החכמות היו מקבלים את אור רוח הקודש של חייה. אז הם יוכלו לשפוך קצת אור. אבל חמש הבתולות הטיפשות קיבלו את האור של אלוהים באמצעות דבר התורה, אבל היא לא קיבלה את רוח הקודש, אז היא חזרה לבסוף לחושך.

שמן פירושו שמן זית. בברית הישנה, ​​שמן זית שימש למשיחה של מלכים, כמרים ונביאים. בלוקס ד' 18, "והנה אנשים הביאו למיטה אדם שנפגע בשיתוק, וביקשו אמצעים להכניסו ולהניחו לפניו". התנ"ך מסביר את בואו של רוח הקודש כמשחה.

בסופו של דבר, ניתן לומר שחמש הבתולות החכמות הן אלו שקיבלו את רוח הקודש ומאמינות לחלוטין בדבר אלוהים. הפוך לאור במשיח והפך לאדם שיכול לחלוק את חיי האור עם אחרים. חמש הבתולות הטיפשות הן אנשים השומעים את דבר אלוהים ושופטים בליבם הבשרני, לא מאמינות לגמרי בדבר אלוהים, אלא מקבלים אותו באופן סלקטיבי. הם אומרים שהם מאמינים בישוע המשיח והולכים לכנסייה בחריצות, אבל הם חושבים שהם חייבים לעשות משהו. אנשים אלה תואמים לחמש הבתולות הטיפשות, שאינן מהאני הישן, אין להן רוח הקודש.