אלה שחושבים שמושא הישועה הוא בשר

 

אלה שחושבים שמושא הישועה הוא בשר

 

בני אדם מורכבים מגוף ורוח. הגוף והרוח מאוחדים כדי להפוך לאורגניזם חי. הרוח הופכת אפוא לחלק בלתי נפרד מהאיחוד מהאדם. אולם, מושא הישועה מאלוהים אינו הבשר, אלא הרוח. קהלת יב:7 "אז ישוב העפר אל הארץ כשהיה: והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתן אותה." בשר בא מעפר וחוזר ארצה. עם זאת, העובדה היא שהרוח חוזרת לאלוהים.

בשיחה עם ישוע והצדוקים, ישוע ענה על השאלה של הצדוקים מה קורה לאנשים כשהם מתים. בלוקס 20:35-36, "אבל הראויים להשיג את העולם ההוא ותחיית המתים, לא נישאו ולא ניתנים בנישואים: ולא יכולים עוד למות: כי הם שווים ל- מלאכים; והם בני אלוהים, בהיותם בני תחיית המתים. במילים אחרות, הרוח המאוחדת עם הגוף מתה, ולכן היא קמה לתחייה וחוזרת אל המלאכים.

 

יהודה א' ו', "והמלאכים אשר לא שמרו את אחוזתם הראשונה אלא עזבו את מגוריהם, הוא שמר בשלשלאות עולם בחושך למשפט היום הגדול." 2 פטרוס ב':4, "כי אם אלוהים לא חס על המלאכים שחטאו, אלא השליך אותם לגיהנום ומסר אותם לכבלי חושך, להיות שמורים למשפט.

חושך ובורות מייצגים את העולם החומרי. הרוח חייבת להיות במלכות ה', שהיא עולם הרוח, וזה לא טבעי להיות בעולם הזה. המלאכים שהלכו בעקבות השטן קיבלו את זעמו של אלוהים והפכו לבני אדם בגלל שהיו כלואים באדמה. במלכות אלוהים, השטן פיתה מלאכים רבים, מתוך מחשבה שהוא יכול להיות כמו אלוהים ללא אלוהים. אז, המלאכים לא יכלו לשמור על עמדתם והלכו בעקבות השטן.

סיפור בראשית א'-ג' הוא אירוע בגן העדן, אבל הוא מראה את מה שקרה במלכות אלוהים בתור הבמה. אלוהים מסביר את הדברים לפני יסוד העולם באמצעות משלים. הנחש מסמל את השטן, וחוה מסמלת את המלאך החוטא שהלך בעקבות השטן. אדם הוא דמותו של ישו לתת את גוף החטא למלאכים הרעים. פרי עץ הדעת טוב ורע מסמל את השטן, שגורם לנו לחשוב שאנחנו יכולים להיות כמו אלוהים, והפרי הוא חמדנות שנתן השטן.

הרוח חייבת ללבוש את גוף הרוח. נראה שרוח האדם מוגבלת בבשר. עליו להוריד את הבשר וללבוש את גוף הרוח. ב-1 לקורינתיים 15:44, "זה נזרע גוף טבעי; זה מורם גוף רוחני. יש גוף טבעי, ויש גוף רוחני.

כאשר הקדושים חיים, הגוף הפיזי שלהם חייב למות לפני שהרוח תוכל לקבל את הגוף הרוחני. אבל במציאות הוא לא יכול להרוג את גופו שלו. אז, התנ"ך מציג את הגוף הגשמי (הזקן) המסמל את הבשר. ברומים ו':3-4, "אינכם יודעים שרבים מאיתנו שהוטבלנו לישוע המשיח הוטבלנו למותו? לכן אנו קבורים עמו בטבילה למוות: שכשם שהמשיח קם מן המתים בכבוד האב, כך גם אנו צריכים ללכת בחידוש החיים.

טבילה פירושה מותו של הזקן (הגוף הבשרני). ברומיים ו':6, "לדעת זאת, שזקננו נצלב עמו למען יהרס גוף החטא, למען לא נעבד את החטא מעתה".

הזקן הוא גוף החטא. זוהי חמדנות הרצון להיות כמו אלוהים. כל בני האדם חושבים שהם יכולים להפוך לאלים מבלי להבין זאת. באפסים ד' 22, "כי תדחי על השיחה הקודמת את הזקן המושחת על פי תאוות המרמה." הזקן חמד למרדף אחר הבשר. ב-1 לקורינתים 2:14, "אך האדם הטבעי אינו מקבל את דברי רוח אלוהים, כי הם לו טיפשות, והוא אינו יכול לדעת אותם כי הם מובחנים ברוחניות."

לכן, התנ"ך אומר שהזקן (תאוות בצע) חייב למות. ישוע אמר להכחיש את עצמך. בזמן הזה, הוא עצמו הופך לנושא של חמדנות. הנפש שהיא העצמי (הנשמה) שמקורה מהבשר היא נושא החמדנות. זה להכחיש זאת לפני דברי התנ"ך. מי שמתכחש לעצמו, אלוהים נותן חיים לרוח. ביוחנן ו':63, "הרוח היא המחייה; הבשר אינו מועיל: המילים אשר אני מדבר אליכם, הם רוח והם חיים. הסיבה שהזקן חייב למות היא להציל את הרוח. כל בני האדם מתים רוח מלידה. הוא מת כי הרוח כלואה בגוף החטא. מות הרוח פירושו שהקשר עם אלוהים נותק.

להיוולד מחדש זה להיוולד מחדש. הטבילה היא צורה של לידה מחדש. טבילת הלב כלולה בטבילה הרשמית. הרצון להיות כמו אלוהים הוא להיות מוקרן על ישוע המשיח, שמת על הצלב, ולהיוולד מחדש עם ישוע המשיח שקם. כדי להיות מאוחדים עם ישוע שמת על הצלב, אסור לנו לשכוח שישוע שמת על הצלב הוא "אני". החזרה בתשובה היא לא על הרהור על חטאיך בעולם הזה, אלא על החזרת לבך לאחור כדי להיות כמו אלוהים. אז זה חוזר לאלוהים. הווידוי שאמר השליח פאולוס, "אני מת כל יום" חייב להפוך לווידוי שלי כדי להפוך לאדם שנולד מחדש.

אלה שנולדים מחדש הם אלה שקיבלו גוף של רוח בלתי נראית, כמו גוף תחייתו של ישוע. אז הוא יושב לימינו של אלוהים במשיח. לפני הצליבה, ישוע הקים את המתים פעמים רבות. הוא הקים את לזרוס מן המתים, הקים את בנה של האלמנה מנין, וגידלה את בתו של יאירוס, שליט בית הכנסת. בין תלמידיו של ישוע, פטרוס ופאולוס מופיעים גם בספר מעשי השליחים של העלאת המתים. גופותיהם של אלה שמתו וחזרו לחיים הן בסך הכל גופות שחייבות יום אחד למות שוב. אז אפשר לומר שהוא מתעורר לתחייה.

השוואת הגוף שקם לתחייה של ישוע עם גוף התחייה,

הגוף שישוע הקים לתחייה הוא גוף שלעולם לא ימות. מתעלה על זמן ומרחב. ישוע שקם לתחייה פרץ את החומה והופיע לתלמידיו, וגם פניו השתנו. בדרך לאמאוס, תלמידיו לא זיהו את ישוע שקם. הגוף המתחדש חייב למות שוב.

עם זאת, רוב חברי הכנסייה מאמינים שגופו של ישו שמת על הצלב קם לתחייה. הם מאמינים שהגוף שקיבלו מהוריהם הפך בכוחה של רוח הקודש לגוף שיש לו חיי נצח. עם זאת, הגוף שישוע מת על הצלב איננו. וישוע מופיע שוב לתלמידיו בגוף הרוח שלו בכוחה של רוח הקודש. הגוף שקם לתחייה של ישוע יכול לשנות צורה. כדי להראות לתלמידיו שיש תחיית המתים, ישוע הופך את עצמו לגוף עם סימני מסמרים וסימני חנית ומראה אותו לתלמידיו.

בתחיית המתים הגוף הפיזי שקיבלנו מהורינו ייעלם ועלינו להיוולד מחדש כגוף רוחני. אולם, אם הם מאמינים שהגוף הפיזי שקיבלו מהוריהם יקום לתחייה ויתעורר לחיים, תשומת הלב שלהם תהיה על הבשר, לא על הרוח. אז עבור אנשים מסוימים, לאחר המוות, המשפחה מקפיאה את הגופה, ועבור אחרים היא נקברת ללא שריפת גופות. הם מאמינים שיום אחד הם יתעוררו לחיים בתחיית המתים. אבל הכל לשווא. ביוחנן ו':63, הרוח היא שנותנת חיים, והבשר אינו מועיל. עלינו לעשות מדיטציה עמוקה.