אתם מביאים את גופכם לקרבן חי, קדוש, נעים לה'

 

(רומים י"ב:1-2)עתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃ ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃

קטע זה יהיה אחד הקטעים הנאמרים בכנסייה. אבל לפני שמבחינים ברצון ה', ישנו ביטוי שקורא: "אל תתאימו לעולם הזה, אלא תשתנו על ידי חידוש דעתכם". אינך יכול להבחין ברצון ה' מבלי להשתנות. לא משנה כמה אתה משנן את הביטוי, זה לא אומר שאתה יכול. כמו כן, לפני השינוי, נאמר ``אתם מביאים את גופכם קורבן חי, קדוש, חביב על ה'.

ביום חג השבועות באה רוח הקודש כאילו לשון האש נסדקת. התלמידים הפכו לאחד, הפחד נעלם, והטיפו באומץ את הבשורה. מאמינים חדשים רוצים לקבל את רוח הקודש ולקבל לשונות. הסיבה לכך שרוח הקודש באה בחוזקה בתנ"ך היא בגלל הטפת הבשורה. אבל איש לא אמר דבר, אלא הם הניחו את כל רכושם לרגלי השליח. זה בגלל שרוח הקודש של אלוהים באה עלינו לעשות זאת. זה היה בגלל שהקדושים רצו שהצרכים של זה יתמלאו זה בזה. אולם כיום אנו מגלים שזו כפירה כמעט באותה מידה, ורובנו כבולים לחשיבה קפיטליסטית. קריאה ותשומת לב לתנ"ך היא מציאות שמעניינת אותי, אבל לא שמה לב לתחומים שאני לא מתעניינת בהם.

רצון אלוהים מתגלה להווה גופכם כקורבן חי, קדוש, מקובל על אלוהים. כך אמר ישוע בתפילת האדון, "אבינו שבשמים, שמך מקודש, מלכותך באה על הארץ הזאת, ורצונך נעשה על הארץ כמו בשמים". לאחר מכן, הוא אומר, "תן לי לחם לשימושי היומיומי". לפני שנתפלל ללחם יומי, עלינו לחפש את רצון ה'. יש לחפש תחילה את רצון האדון לפני שמתפללים לאספקת מזון בגלל אובדן העושר ובריאות לקויה. אם נתפלל למזון יומיומי, לא ניתן לגלות את רצון ה'.

ה' רוצה שמה שנעשה בשמיים ייעשה גם על פני האדמה. אבל לפני זה מקדש שם ה'. לשם כך, זה ``אתם מציגים את גופכם קורבן חי, קדוש, מקובל על אלוהים''. בזמן יציאת הברית הישנה היה ישראל עם קטן. לכן, רצון ה' היה לסמוך על ה', להיכנס לכנען, לגרש את הכנענים וליצור את מלכות ה'. אולם הם היו מוגנים מתחת עמוד הענן והאש בכל יום, ואכלו מנה בכל יום, אבל הם נפרדו זה מזה מול ארץ כנען. לא כל הבאים אחרי שנים עשר השבטים נכנסו לכנען. כשאנשים חדשים שנולדו במדבר חיו לאחר שנכנסו לכנען, שבטים רבים לא יכלו לגרש את הכנענים. רצון ה' היה לגרש ולהשמיד את הכנענים.

יש שבטים שאומרים: "לכנענים היו מרכבות ברזל, ולכן לא ניתן היה לגרש אותם". ברגע שאנחנו רואים היום מרכבת ברזל שאי אפשר להתגבר עליה בכוחות עצמי, דברי התנ"ך יכולים להיעלם. רק מי שרוצה לקדש את שם ה' יקיים את ההבטחה הזו. אלה שמקיימים את ההבטחה הזו מציעים את גופם כקורבנות חיים, קדושים ונעימים לאלוהים. הקרבה פירושה למות. אולם אף על פי שהוא חי, אמר שהוא קרבן. הבשר חי, אבל הוא מתכחש לעצמו והופך לנושא הצלב שלו, מביא את הנשמה האבודה אל האדון. ה' הוא זה שעוזב את תשעים ותשע הכבשים והולך לאבוד.

בימי הברית הישנה, ​​רצון ה' הוא להשמיד את הכנענים, אך בימי הברית החדשה, רצונו של ה' להציל נשמות אבודות. כשאתה הולך למצוא את הכבש האבוד, רוח הקודש איתך. רוח הקודש מעצימה אותך וגורמת לך להעיד. בברית הישנה, ​​רצונו של אלוהים היה להשמיד את השטן. הוא הכריח אותו לעשות את זה כמו שדוד הרג את גוליית. ישראל השמידה את עמלק. אבל בברית החדשה, הוא לא רק רוצה להשמיד את השטן, אלא גם רוצה ששמות האנשים יירשמו בספר החיים. במעשי השליחים א, ח, "אבל אתם תקבלו כוח לאחר שרוח הקודש תבוא עליכם: והייתם לי עדים בירושלים ובכל יהודה ובשומרון ועד קצה העולם. כדור הארץ. 』

יש רק סיבה אחת שאנחנו חיים בעולם הזה. זה לנצל את ההזדמנות לממש את רצון ה'. זה לנצל את ההזדמנות שרצון ה' ייעשה דרכי. מוות פיזי פירושו סופה של ההזדמנות הזו. אף אחד לא יודע איפה נסיים את חיינו. עד הסוף, עלינו לנצל את ההזדמנות למלא את רצון ה'. זה להוביל את הנשמה האבודה. השליח פאולוס הביע שהקורבן הרוחני לאלוהים הוא אוונגליזם. לא ניתן להשיג פולחן אמיתי מבלי להטיף את הבשורה לנשמות אבודות. בחיינו אנו מבינים שאנו יכולים להבחין מהו רצון ה', אך איננו יכולים.