אלה שלא מתים לעולם

 

אלה שלא מתים לעולם

 

 http://m.cafe.daum.net/oldnewman135/ri3R?boardType=

 

הרומים ו':6-7『  באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃』

 

זה מותו של גוף החטא שהזקן היה ממוסמר לצלב. הזקן הוא גוף של חטא. כאשר גוף החטא מת, המאמין מקבל חיים מלמעלה ונולד מחדש. זוהי הישועה.

ביוחנן ג', רב בשם נקדימון מבקר את ישוע בלילה. הוא אמר: "אתה נשלח על ידי אלוהים ואלוהים איתך." ישוע אמר לו, "אם לא תיוולד מחדש מהמים והרוח, לא תוכל להיכנס למלכות אלוהים."

לגבי מים, יש המפרשים זאת כמשמעות של שטיפת חטאים, בעוד שאחרים מפרשים זאת כאילו נולדו ברחם האם. המים מסמלים שאם היינו חיים בימי נח, היינו מתים במים. כמו כן, האני הישן, גוף החטא, ימות. השליח פאולוס מסביר ב-1 לקורינתיים 15:35-36 שגוף החטא מת וחיים חדשים נולדים מהשמים. "אבל מישהו יאמר, איך קמים המתים? ועם איזה גוף הם באים? שוטה אתה, מה שאתה זורע אינו מזורז אלא ימות:', בט"ו:42-44, "כך גם תחיית המתים. הוא נזרע בשחיתות; הוא גדל בבלבול: הוא נזרע בביזיון; הוא מורם בתפארת: הוא נזרע בחולשה; הוא מורם בכוח: הוא נזרע גוף טבעי; זה מורם גוף רוחני. יש גוף טבעי, ויש גוף רוחני.

הגוף הפיזי מת ונעלם כמו קליפה של זרע, אבל לקליפת הזרע יש חיים והופך לעץ, כך גם תחיית המתים. תחיית המתים פירושה שהגוף הפיזי מת וחוזר לחיים כגוף רוחני. כמעט כולם מאמינים שגופו המת של ישוע חוזר לחיים והופך לגוף רוחני. עם זאת, גופתו המתה של ישו נעלמת ברגע, וגוף רוחני מופיע. הנקודה היא הרוח, לא הגוף.

השליח פאולוס אמר הצהרה משמעותית בהקשר זה ב-15:51-52. "הנה אני מגלה לך תעלומה; לא נישן כולנו, אלא נשתנה כולנו, בעוד רגע, בהרף עין, בשופר האחרון: כי תשמע השופר, והמתים יקומו לבל תשחית, ונשנה. בן רגע, הגוף המת נעלם, והרוח מקבלת גוף רוחני. וקדושים חיים משתנים באותו אופן.

לניסים הראשונים והאחרונים של ישוע יש אותה משמעות. הנס הראשון קרה בסעודת החתונה בקאנה. התחלף ממים ליין. רוב האנשים מאמינים שהמים הפכו ליין ברגע. אבל המים נעלמו והיין הופיע. יש הרבה אנשים שחושבים שהלב לפני שנולד מחדש משתנה בהדרגה ללב קדוש. לידה מחדש, כמו תחיית המתים, פירושה שהראשון מושמד ונולד מחדש כגוף רוח בכוחה של רוח הקודש. למרות שהגוף הפיזי המתקבל מההורים נשאר זהה, הם נולדים מחדש כגוף רוח בלתי נראה. אז מתפתח קרב מחשבות. שכל הבשר ונפש הרוח מתנגשים.

"מה שנולד מהבשר הוא רק בשר, ומה שנולד מהרוח הוא רוח." זה אומר שכשאתה נולד עם הרוח, הרוח מתעוררת לחיים. ביוחנן ו':63, "הרוח היא המחייה; הבשר אינו מועיל: המילים אשר אני מדבר אליכם, הם רוח והם חיים. "מה שנולד מהבשר הוא רק בשר, ומה שנולד מהרוח הוא רוח." זה אומר שכשאתה נולד עם הרוח, הרוח מתעוררת לחיים. ביוחנן ו':63, "הרוח היא המחייה; הבשר אינו מועיל: המילים אשר אני מדבר אליכם, הם רוח והם חיים. כשהרוח לובשת גוף רוחני, היא הופכת לחיים.

ביוחנן ג' 14-15, "וכמו שמשה הרים את הנחש במדבר, כך צריך להתרומם בן האדם, כדי שכל המאמין בו לא יאבד אלא יזכה לחיי עולם". ישוע אמר כשאמר את זה לנקדימון, הוא עזב בלי לומר עוד.

אילו כל בני האדם היו חיים בימי נח, הם היו סוררים את ה' והיו צריכים למות. אם לא נבין זאת, מעולם לא חזרנו בתשובה. אי ציות זהה לסירוב להשתחרר מתאוות הבצע כדי להיות כמו אלוהים. מה שקרה בגן העדן הוא תמונה המציגה באופן סמלי את האירועים במלכות האלוהים.

במרקוס א' 15, "ואומר: התמלא העת ומלכות האלוהים בפתח: חזרו בתשובה והאמינו בבשורה." תנאי הישועה הוא לחזור בתשובה ולהאמין. אומרים שלהאמין בחוסר אמונה זו אמונה, אבל אתה חייב לחזור בתשובה לפני שאתה מאמין. החרטה מתהפכת. זה להתרחק מחטא החמדנות. אז עלינו למות לחטא. ישוע מת על הצלב כדי להציל את כל החוטאים בעולם. פעם אחת מספיקה. אלוהים לקח את החטאים של כל בני האדם בישוע. עם זאת, אין הרבה אנשים שרוצים להיכנס לתוך ישוע המשיח. כדי להיכנס למשיח, עלינו להיות מאוחדים עם ישוע המשיח, שמת על הצלב.

מי שלא מת על חטא לעולם אינו חוזר בתשובה. אם לא נמות על חטאינו בפני העולם, מה הטעם להתוודות שאנו חוטאים ולהתוודות על חטאינו בעולם?

האם אנו הופכים לאדם חדש אם לא נפטר משורש החטא ואלוהים לוקח את פרי החטא? שורש החטא הוא הזקן. הזקן הוא אחד שלא מת לחטא לעולם.

רבים מאנשי הכנסייה חוזרים בתשובה על חטאיהם בכנסייה, אך אלא אם שורש החטא מת, הם אסירי החוק, והם ממשיכים להרוג את הכבש כדי לקבל מחילה לחטאים באמצעות דמו. יש שני סוגים של אנשים שיושבים בכנסייה. קבוצה אחת היא אלה שמתים עם ישוע, והקבוצה השנייה היא אלה שהורגים את הכבש, ישוע. הם חושבים שדם הכבש חייב להימרח על בסיס יומי. ובכל זאת, כולם חוזרים בתשובה וחושבים שהם נושעים. אלה שהורגים את ישוע הם אלה ששורש החמדנות שלהם חי. הקדושים מקבלים את הפירות משמים במתנה רק כאשר שורש החמדנות מת.

חברי הכנסייה רגישים לחטא. הם אומרים שגם אם הם הופכים לעם של אלוהים, הם לא יכולים אלא לבצע את חטאי העולם. אז הם חושבים שהם צריכים לחזור בתשובה כל יום. הם אומרים שבכל פעם שאנו חטאים עלינו לחזור בתשובה ולחזור בתשובה. אבל אז יש להם חרטה גוססת לעולם לחטוא? מה התועלת לחזור בתשובה עם תוצאות החטא בלבד? אם הם חוטאים, האם לא צריך להסיר את סיבת החטא? הם מבקשים סליחה כל יום כי הם לא חיים לפי רצון ה'. אולם רק האדם והאלוהים יידעו אם הם מתים לעולם או לא. אלה שמתו עם ישוע המשיח נמצאים במשיח.

ברומים 8:1 נאמר: "לכן אין עתה הרשעה למי שבמשיח ישוע, ההולכים לא אחרי הבשר, אלא אחרי הרוח." מי שלא מת לעולם רק צובר את זעמו של אלוהים.