חמשת הככרות של חמשת אלפים

 

וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃  ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃  וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃  העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃  ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃  איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃ (מתי 16: 5-12)
מחמצת הפרושים עוסקת רק במראה החשיפה לבני האדם. הם אומרים שהם מאמינים באלוהים, אך הם למעשה אנשים שאינם מאמינים באלוהים. החלק החיצוני והפנימי שונים. אז הם שקריים וצבועים. ישוע דיבר על צביעות הפרושים『השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃
 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים

』 (מתי 6: 1-2). הפרושים הצבועים התפללו, צמו והציעו הקלה ומנחות בכדי שייראו. במתי 23:27 השווה ישוע את האסונות לקבר סיד.『אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ 』
הקבר המסויד נראה יפה על פני השטח, אך יש בתוכו גוף רקוב.
פירושו של החמדה של הצדוקים פירושו חילוניות. הצדוקים היו אצילים או כמרים גדולים בירושלים, אחזו בידיים עם כוחות היום ונהנו מעושר וכוח. הם לא אמנו על הבטחותיו של אלוהים והתעניינו רק בעושר המציאות. אלה היו חילונים ואופורטוניסטים. הם לא האמינו בתחיית התחייה ולא האמינו ברוחות או במלאכים. הצדוקים היו אלה שחיו רק כדי לספק את רצונותיהם. הם הפכו את המקדש לעסק משלהם והיו עיוורים לכסף. ישוע אמר לתלמידיו להיזהר מהמחמצת החילונית של הצדוקים האלה.