אין צדיקים, אין איש

 

『ועתה מה הוא היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו כי גם היהודים גם היונים כלם הם תחת החטא׃  ככתוב אין צדיק אין גם אחד׃  אין משכיל אין דרש את אלהים׃  הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃  קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃  אשר אלה פיהם מלא ומררות׃  רגליהם ימהרו לשפך דם׃  שד ושבר במסלותם׃  ודרך שלום לא ידעו׃  אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃  ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים׃ יען אשר ממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא׃  ועתה בבלי תורה צדקת אלהים לאור יצאה אשר העידו עליה התורה והנביאים׃ 』
(הרומים 3: 9-21)
לעולם זה שנוצר על ידי אלוהים יש סוף. בשונה מעולם הרוח, אלוהים ברא את העולם הזה באופן סופי, מכיוון שהוא קיים רק עד להשגת המטרה שלשמה ברא האל את העולם. עולם זה, טוב ככל שיהיה, אינו טוב יותר מעולם הרוחות בו נמצא אלוהים. כמו שאומרת ההתגלות, גן עדן בא לידי ביטוי בתכשיטים. זה בא לידי ביטוי כמקום שאין שני לו בעולם הזה. נהפוך הוא, זהו עולם בו הרוח נלכדת. בלוק 8 נפטרה בתו של ז'אירוס. אבל ישוע הציל את זה.

『והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃
 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃ 』 ((לוקס 8: 54-55) חזרת רוחו של ילד מת פירושה שהרוח כלואה בגוף. כשהרוח נכבה, הגוף מת והרוח נכנסת, אז הגוף חי. הרוח והגוף נמצאים באופוזיציה. לומר ש"הבשר חי "זה מוות הרוח. הביטוי "מת" פירושו מערכת יחסים שבורה עם אלוהים. על הגוף למות על מנת שהרוח תחיה, אך במציאות זה לא יכול. ישוע מת על הצלב, ומי שמאמין בו מת פיזית עם ישוע. על מנת שהרוח תחיה, על הגוף הפיזי למות על הצלב עם ישוע ולהיוולד מחדש עם גוף הרוח עם ישוע. רוחות שנלכדות בגוף לא יכולות לדעת על אלוהים. רק בתקומה של גוף הרוח מתקיימת תקשורת עם אלוהים ואלוהים במשיח.

『יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃
 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 』 (תהילים 14: 2-3),『ככתוב אין צדיק אין גם אחד׃  אין משכיל אין דרש את אלהים׃  הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 』(הרומים 3: 10-12). זהו מצבם של בני אדם שהופרדו מאלוהים. רוב האנשים אינם מכירים את אלוהים ואינם חוששים מכך. בני אדם שעזבו את אלוהים הם רעים ואלוהים הוא טוב. הרוע לא יכול להיות עם הטוב. כשאנחנו חושבים על "ישוע צריך לבוא לעולם הזה בצורה חוטאת", לא הייתה שום דרך אחרת להציל את הרוח הלכודה אצל הרשע.
מדוע אלוהים צריך לבוא לעולם בבשר ולמות על הצלב כדי להציל את הרוח הלכודה? כי הרוחות היו בני אלוהים והעם. אלוהים הוא האב המחכה שהבן האבוד יחזור. המבול של נח היה זה שהביע את רשעות האדם.

『וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃ 』 בראשית ו, ה). אז אלוהים השמיד את כולם מלבד נח ומשפחתו המונה שמונה. זו תוצאה של אלה שעזבו את האל הראשון.
היעדר התערבותו של אלוהים מעיד על לב הרע שבני האדם יהיו כמו אלוהים. אז הם נהרסים לפני אלוהים. ואלוהים הבטיח לנוח קשת בענן: "לא אבחר להשמיד את כל בני האדם מחדש." הקשת היא סימן לזכור שהיה פסק דין על ידי המבול. אלוהים יתערב באופן חלקי בבני אדם וישפוט אותם אם ישתבש.
לכן, בשלב השני, הייתה זו בחירת ישראל שאלוהים התערב בבני אדם, מתוך הבנה שכל בני האדם עזבו את אלוהים. ואלוהים נתן לישראל את החוק. ישראל היא המודל של האנושות כולה. בניגוד לישראל ולגויים, השמיד אלוהים את סדום ועמורה, שהלכו אחר רשעותם של אלה שעזבו את אלוהים. באותה העת ניצלו רק ישראל, לוט ומשפחתו (שהפכו ל עמוד מלח).
 ישועה זו עשויה להיות מוסברת על ידי הטיפולוגיה שאנשי אלוהים יינצלו בסוף העתיד. צפה בזה. אלוהים מזהיר שישראל יכולה להיות כזו.
ישראל קיבלה את החוק מאלוהים (חוק הזעם) אך מתה לפני ארץ כנען, למעט יהושע, כלב, וילדים מתחת לגיל 19 בדור הראשון ממצרים. בזמן שכל בני ישראל ראו את עשר המכות והנסים של ים סוף, שאלוהים עשה במצרים, הם לא האמינו לדבריו של אלוהים, "אם תכנסו לכנען, תתן את הארץ המובטחת." ארבעים שנה במדבר, בני ישראל הציעו מתנות וקורבנות לאלוהים, אך באמצעות הנביא עמוס אמר אלוהים, "מעולם לא קיבלתי מתנות וקורבנות." מותם של בני ישראל במדבר הוא פסק דין חלקי, אך ישראל חטאו מכיוון שהוא לא הצליח לשמור על החוק לאלוהים, והאומה הושמדה על ידי הצבאות הרומאים בא '80. כאשר בא ישוע.
השמדת ישראל היא האירוע השלישי של בני אדם מרושעים אחרי מבול נח ושיקול דעתם של סדום ועמורה.

『וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃  אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃
 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ 』 (לוקס 21: 20-22) המקרא מבטא את יום העונש על כל הכתוב. כל מה שכתוב הוא החוק (חוק הזעם), שמעניש את החטא של אי שמירתו. החוק (חוק הזעם) אינו יכול להשיג צדקות. אלוהים נתן את החוק לישראל: "הבין את החטא שהשאיר את האל דרך החוק ומצא את ישו." אך בני ישראל לא מצאו את ישו; הם חשבו שאם הם רק ישמרו על החוק, הם יכולים להיות צדיקים.
רביעית, אלוהים מלמד את כל בני האדם שבאמצעות ישוע המשיח הם אלה שעזבו את אלוהים. אלוהים בא ישירות לכפר על חטאי בני האדם בבשר, מכיוון שבני אדם אינם יכולים לפתור את הבעיות שלהם. המודל של ישראל נכשל, וכעת קיבלו כל הגויים את בשורת ישועת האל. על הגויים להבין שהם חוטאים שנאלצים למות, לחזור בתשובה ולמות עם ישוע המשיח. זו הישועה. אך רבים עדיין חושבים "שהעולם טוב והם יכולים להיות כמו אלוהים."
ישוע עלה וישוב לשפוט את מי שאינו במשיח. שחזור ישראל במקרא הוא יצירתו של המשיח לאחר בואו השני של ישוע. לא רק עבור ישראל, אלא עבור כל בני האדם, ממלכת המשיח מופיעה. עם זאת, אנשים רבים מדברים כיום על "התאוששותה של ישראל" עבור ישראל העצמאית בשנת 1948. עלינו להבין כי שיקום ישראל בתנ"ך איננו ממלכת ישראל אלא מלכות אלוהים שתושק על פני האדמה.